קוד 60 התאמות

א' ללא קוד נוסף:

1. מלווה בבחינות לצורך הסבר מילים וביטויים לא מוכרים. 

הליווי ניתן ע”י איש צוות שאינו מלמד את התלמיד באותה השנה ואינו מורה מתחום הדעת הנבחן. 

המלווה לא נמצא לאורך כל הבחינה אלא מגיע כל כ20 דקות לצורך הסבר.

2. התעלמות משגיאות כתיב בעברית ובאנגלית.
3. הארכת זמן הבחינה בשיעור 25%.
4. דף נוסחאות מורחב במתמטיקה
5. באנגלית דבורה ישנה אפשרות להיבחן מול בוחן אנושי

ב-ג ללא קוד נוסף

1. מלווה בבחינות לצורך הסבר מילים וביטויים לא מוכרים. 

הליווי ניתן ע”י איש צוות שאינו מלמד את התלמיד באותה השנה ואינו מורה מתחום הדעת.

המלווה לא נמצא לאורך כל הבחינה אלא מגיע כל כ20 דקות לצורך הסבר. 

התאמה זו לא ניתנת באנגלית ובלשון בבחינה המותאמת ללקויי שמיעה.

2. התעלמות משגיאות כתיב בעברית ובאנגלית.
3. הארכת זמן הבחינה בשיעור 25%
4. דף נוסחאות מורחב במתמטיקה
5. תוספת 10 נקודות לציון בחינה חיצונית בלבד 

למעט הבחינה המותאמת בלשון או מתמטיקה. 

6.פטור מהבחינה בע”פ באנגלית או לחילופין ביצוע הבחינה מול בוחן אנושי

7.פטור מחלק הבנת הנשמע באנגלית

8. אפשרות להשתמש במילונית בשאלון E בחדר בו נבחנים באופן מתוקשב או תלמידים הזכאים 

להקראה או תלמידים נבחנים בשאלון A

9. מבחן מותאם במתמטיקה-במידה ובוחרים במבחן זה-לא יינתנו 10 נקודות בונוס
10. במקרים מסויימים אפשר כי בחינה חיצונית רבת מלל תומר בבחינה באישור המפמר שתיכתב

ע”י בית הספר.

קוד 60 עם קוד נוסף

א' עם קוד נוסף עם רמת תפקוד3-4

זכאי להתאמות “שלנו” שפורטו קודם+ 

התאמות ל”ל לפי החלטת הצוות החינוכי. 

ללא קשר אלינו

א' עם קוד נוסף עם רמת תפקוד 1-2

צריך התאמות נוספות? 

בית הספר פונה בהליך מיוחד לועדת התאמות מחוזית. לנו אין קשר להליך

ב-ג ' עם קוד נוסף עם רמת תפקוד3-4

זכאי לכל ההתאמות המתאימות לחומרה ב-ג 

ובנוסף לזה זכאי להתאמות נוספות עפ”י החלטת הצוות החינוכי.

בכל בחינה צריך הצוות לבחור האם התלמיד/ה ייגשו לבחינה עם התאמות ל”ל או כו”ח.

באנגלית בכל מקרה יינתן פטור מקטע הבנת הנשמע גם אם התלמיד/ה בחרו בבע”פ ל”ל.

דוגמה: אי אפשר לעשות מבחן בע”פ באנגלית ולקבל תוספת 10 נקודות.

אי אפשר לקבל הקראה במבחן מותאם בלשון לק”ש.

דוגמה: אי אפשר לעשות מבחן בע”פ באנגלית ולקבל תוספת 10 נקודות.

אי אפשר לקבל הקראה במבחן מותאם בלשון לק”ש.

ב-ג ' עם קוד נוסף עם רמת תפקוד 1-2 ולא זכאי להתאמות נוספות

צריך התאמות נוספות? 

בית הספר פונה בהליך מיוחד לועדת התאמות מחוזית.
לנו אין קשר להליך

• תלונות תכופות על חוסר בהירות של הדיבור הנשמע.
• קרובים וחברים מתלוננים על איכות שמיעתך.
• לעיתים קרובות אתה שואל: מה?
• אתה נאלץ לברר פרטים אצל אחרים.
• אינך עונה כשפונים אליך.
• מדי פעם אתה משיב תשובות שהן לא לעניין.
• אינך צוחק בזמן הנכון.
• לעיתים קרובות אתה מרגיש "מחוץ לעניינים".
• אתה משיב תשובות כלליות ולא מחייבות.
• הסביבה מתלוננת שקולות הטלוויזיה שלך נשמעים בעוצמה חזקה מדי.
• לעיתים אינך פותח דלת או לא עונה לצלצול הטלפון, כי לא שמעת.
• אתה מוצא עצמך, לעיתים קרובות מדי, נעזר בקריאת שפתיים.

סימנים לגילוי מוקדם של ירידה בשמיעה בילדים

• הילד מראה איחור בהתפתחות השפה.
• הילד מפגין דיבור משובש.
• הילד מרבה לשאול "מה?".
• הילד מדבר בקול רם מאוד/בקול חלש מאוד.
• הילד נוטה לענות תשובות בלתי הולמות לשאלות.
• הילד מתבונן מקרוב אל פני הדובר אליו.
• הילד מבלבל בין מילים דומות.
• הילד מפגין טווח קשב קצר, חוסר שקט ופעילות יתר.
• הילד מפגין תוקפנות והרסנות.
• הילד מתקשה להשתלב במשחק חברתי.
• הילד אינו מגיב בעקביות כשקוראים בשמו.
• הילד אינו נרתע מצלילים חזקים.
• הילד מפגין קשיים וחוסר מוטיבציה ללמידה.

איתור והפנייה לבדיקת שמיעה!!

הנחיות להוראה וליווי תלמידי כו"ח

1. מקום ישיבה – יש לוודא שהתלמיד יושב בחלק הקדמי של הכיתה. אם קיימת ירידה חד-צידית בשמיעה, חשוב לוודא שהאוזן הטובה יותר מופנית לכיוון המורה והכיתה.

2. למידה דרך ערוץ חזותי-ויזואלי – תלמידי כו"ח נעזרים בערוץ החזותי להשלמת מידע, ולכן:

   • ודאו שפניכם גלויות בזמן הסבר, מתן הוראות, קריאת טקסט וכדומה.
   • שימוש בלוח – מומלץ לכתוב על הלוח את נושא השיעור, מושגים מרכזיים, מילים חדשות, הוראות והודעות. יש להימנע מדיבור בזמן הכתיבה על הלוח.

3. במהלך דיון בכיתה:

   • ציינו את שם התלמיד שעונה, כדי לאפשר לתלמידי כו"ח להתמקד בדובר.
   • מומלץ לבצע סיכום ביניים של עיקרי הדברים שנאמרו במהלך הדיון.

4. כתיבה תוך כדי שיעור – תלמידי כו"ח עשויים להתקשות בכתיבה במקביל להקשבה, לכן:

   • כדאי לספק סיכומי שיעור או מצגות מהמורים או מתלמידים אחרים.
   • בהכתבות – יש להקפיד לתת זמן לתלמיד להתבונן בדובר ורק לאחר מכן להתחיל לכתוב.

5. הבנת שאלות והוראות במבחנים או בעבודה בכיתה – יש לוודא שהתלמידים מבינים את השאלות וההוראות בצורה ברורה.

6. רעש סביבתי והשפעתו על ההבנה:

   • יש לדאוג לסביבה לימודית שקטה (למשל, דלת סגורה, שימוש במערכת הגברה אם קיימת).
   • בלמידה מחוץ לכיתה – יש לוודא שהתלמיד עומד קרוב לדובר (מדריך, מנחה). ניתן להשתמש גם במערכת הגברה ניידת.

7. צפייה בסרטונים:

   • יש להשתמש בכתוביות, אם ניתן.
   • אם נדרש הסבר נוסף – יש לעצור את הסרטון, לעמוד במקום מואר ולהסביר, ורק לאחר מכן להמשיך בהקרנה.

8. היבטים חברתיים – יש לשים לב להתנהלות התלמיד/ה בהפסקות:

   • האם יש לו/ה עם מי לשחק?
   • האם הוא/היא נמנע/ת מלצאת מהכיתה?
   • לעיתים יש צורך בתיווך ובהסבר של סיטואציות חברתיות שלא הובנו כראוי.

9. ליווי מקצועי על ידי מורת כו"ח – לתלמיד/ה יש מורה מומחית המלווה אותו/ה:

   • מומלץ לעדכן אותה בתכני הלימוד שנלמדו בכיתה.
   • כדאי להתייעץ איתה בנוגע להסבר על הירידה בשמיעה, מכשירי שמיעה ומערכת ההגברה (אם קיימת).
   • ניתן לשתף ולהתייעץ עם המורה ועם צוות המרכז בכל שאלה.

נשמח להיות בקשר!
צוות המרכז החינוכי לתלמידי כו"ח ירושלים.

• התלמיד שואל לעתים קרובות "מה?"
• אינו מגיב כאשר פונים אליו מהגב או ממרחק.
• הוגה צלילי דיבור מסוימים באופן משובש וקולט מילים חדשות בצורה משובשת.
• מתפקד טוב יותר במצבי תקשורת ישירה לעומת תקשורת בקבוצה ובתנאי רעש.
• תשובותיו כלליו
•  
• ת, אינן מחייבות ולעתים אינן לעניין.
• נראה תלוי בפני הדובר לקליטת המסר.
• נוטה להחמיץ מידע והודעות שנמסרו בעל פה.
• יש תחושה שהתלמיד "לא תמיד בעניינים"
• מבקש סיוע מחברו לשולחן להבנת הוראות המורה.

סביבת הגן מציבה אתגרים מיוחדים לילדים עם מוגבלות בשמיעה בשל המאפיינים הייחודיים שלה. באופן טבעי, הגן והכיתה מלאים ברעשי רקע מגוונים – החל מהמולת הילדים בפינות השונות, דרך דיבור בו-זמני של ילדים, פעילויות בנייה, תזוזת ריהוט, ועד למוזיקת רקע. בנוסף לכך, התנועה המתמדת של הילדים במרחב הגן והדיונים בכיתה מקשים על שמירת קשר עין רציף, שהוא חיוני לתקשורת עבור ילד עם מוגבלות בשמיעה. בסביבה כזו, הילד מתקשה מאוד לקלוט הן את דברי הגננת והמורה והן את דברי חבריו. הקושי מתעצם במיוחד בשיחות קבוצתיות, שבהן ההתמודדות מורכבת יותר מאשר בתקשורת זוגית ישירה. חשוב להבין שקושי זה מלווה את הילד לאורך כל פעילויות היום – בזמן הארוחות, בפעילות שונות, במפגש הלימודי, במשחק החופשי ובחצר. למרות שהילד משתמש בעזרי שמיעה כמו שתל קוכלארי או מכשירי שמיעה, הם אינם מספקים פתרון מושלם ואינם מפצים באופן מלא על העדר שמיעה תקינה.

הנגשה אקוסטית במסגרות החינוך בישראל היא זכות המעוגנת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומטרתה לאפשר לתלמידים עם מוגבלות בשמיעה סביבת למידה מיטבית. ההנגשה כוללת התקנת אמצעים טכנולוגיים כמו מערכת הגברה כיתתית המאפשרת העברת קול המורה ישירות לרמקולים המותקנים בכיתה והגברה של קולה, הפחתת ההידהוד והרעשים בכיתה באמצעות התקנת תקרה אקוסטית מחומרים בולעי קול, פקקי גומי בכיסאות, וילונות, דלת אטומה לרעשים. לוחות אקוסטיים בקירות ומזגן שקט. בנוסף, נדרש מיקום מיטבי של התלמיד בכיתה המאפשר קריאת שפתיים וראיית פני המורה, ושימוש באמצעי המחשה חזותיים לתמיכה בלמידה. כל אלה מסייעים לתלמיד להשתלב בצורה מיטבית בכיתה ולממש את הפוטנציאל הלימודי שלו.

תהליך ההנגשה האקוסטית עבור תלמיד עם מוגבלות בשמיעה מתחיל בפנייה של ההורים לרשות המקומית בה הם מתגוררים. על ההורים להגיש בקשה להנגשה אקוסטית בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על מוגבלות בשמיעה, כולל אודיוגרמה עדכנית וחוות דעת מקצועית של קלינאית תקשורת ממרכז חינוכי טיפולי כו"ח. לאחר הגשת הבקשה, הרשות המקומית מעבירה את הפנייה למשרד החינוך, שמאשר את התקציב להנגשה. בשלב הבא, מומחה להנגשה אקוסטית מטעם הרשות המקומית מבצע סקר אקוסטי בכיתה ומגיש המלצות להתאמות הנדרשות. לאחר אישור ההמלצות, מתבצעות עבודות ההנגשה בכיתה, הכוללות התקנת אמצעים אקוסטיים והתאמת הסביבה הלימודית לצרכי התלמיד.

תהליך השיקום השמיעתי והטיפול החינוכי ילוו את הילד לכל אורך שנותיו בגן הילדים, ובהמשך בגילאי בית הספר. חשוב לדעת שעל אף הקשיים, פוטנציאל ההתפתחות והלמידה של הילד כבד השמיעה או חירש (ללא לקויות נוספות) הינו זהה לזה של בן גילו השומע. לכן, כאשר תהליך השיקום והחינוך מותאמים לצרכיו של הילד ועונים לקשיו הוא ישגשג ויוכל למצות את כישוריו בתחום התקשורתי, השפתי, החברתי והלימודי.

חוש השמיעה הינו קריטי להתפתחות הילד ובמיוחד לרכישת שפה ודיבור בגיל הרך. כאשר יש מוגבלות בשמיעה, עלולה להיפגע היכולת הטבעית לרכוש שפה דבורה, מה שמשפיע על התקשורת במעגלים שונים – במשפחה, בסביבה הקרובה ובגן הילדים. חוש השמיעה תורם גם להתמצאות במרחב דרך היכולת לזהות את מקור הקול, וכן לתחושת הביטחון הבסיסית דרך היכרות עם צלילי הסביבה וזיהוי צלילי אזהרה. חשוב לציין שלמרות שמוגבלות בשמיעה אינה נראית לעין, השפעתה על התפתחות הילד הינה משמעותית ביותר ועלולה לפגוע במגוון תחומים: באיכות התקשורת, במובנות הדיבור, ביכולת לקלוט מידע, בפיתוח כישורים חברתיים, בהתפתחות הרגשית ובביסוס דימוי עצמי חיובי.

ירידה בשמיעה היא פגיעה במנגנון השמיעה שמונעת קליטה תקינה של צלילי סביבה ודיבור. מקור הירידה יכול להיות גנטי או נרכש, והיא יכולה להופיע כבר בלידה או להתפתח בשלבים מאוחרים יותר בחיים. חומרת הירידה ומאפייניה נמדדים בשני היבטים עיקריים: העוצמה הנדרשת כדי שהילד ישמע צלילים שונים, וטווח התדירויות שהאוזן מסוגלת לקלוט. ככל שהירידה בשמיעה חמורה יותר, כך השלכותיה על חיי הילד נרחבות יותר. בנוסף, ירידת השמיעה יכולה להשפיע על אוזן אחת (חד-צידית) או על שתי האוזניים (דו-צידית). סוג ירידת השמיעה משפיע הן על יכולת השמיעה והן על תהליך השיקום של הילד.

השפעות אפשריות של הירידה בשמיעה: