תפריט

 מורים מומחי תחום לקות השמיעה 

מורים מומחי תחום לקות השמיעה מלמדים בבתי ספר  מגיעים לבתי הספר הרגילים בהם משולבים תלמידים עם לקות בשמיעה.

תפקידה של המורה מומחית התחום לוודא כי התלמיד עם הלקות בשמיעה יוכל לקחת חלק פעיל בתהליכים המתרחשים בכיתה, תוך צמצום פערים לימודיים קיימים ומניעת היווצרותם, במידת האפשר, של פערים חדשים.

העבודה עם התלמיד הנה פרטנית וכוללת כמה היבטים:

  1. מיצוי היכולות השמעתיות המרביות של הילד.
  2. איתור קשיים שפתיים האופייניים לתלמידים עם הלקות בשמיעה ועבודה עליהם.
  3. עבודה בתכנית משותפת המותאמת לילד עם קלינאית התקשורת על תחום הדיבור וההגייה.
  4. תרגול קריאת דיבור ותפיסה שמיעתית דרך חומר הלימוד.

בנוסף לעבודה המיוחדת עם התלמיד, המורה מומחית התחום מסייעת לצוות בית הספר בהדרכה ספציפית לגבי הצרכים הלימודיים, החברתיים, ההתנהגותיים, השפתיים והתקשורתיים של התלמיד עם הלקות בשמיעה על מנת שיוכל להשתלב בתוך בית הספר באופן המיטבי, תוך מתן התאמות לדרכי הלימוד הייחודיות לו.

המורה מומחית התחום לוקחת חלק בוועדות בין מקצועיות המתקיימות במהלך השנה, בהן ועדות שילוב, השמה, ועוד.

המורה מומחית התחום לוקחת חלק בבניית תכנית לימודים חינוכית שנתית עבור התלמיד עם הלקות בשמיעה בשיתוף עם הצוות המקצועי שעובד אתו בתוך בית הספר ובמרכז החינוכי-טיפולי.

כ- 5% מהתלמידים עם הלקות בשמיעה, הינם תלמידים בעלי לקויות נוספות מעבר ללקות השמיעה ולומדים בבתי הספר השונים של החינוך המיוחד במחוז חיפה.

המרכז החינוכי-טיפולי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים במחוז חיפה, מלווה את הצוותים העובדים עם התלמיד בהדרכה והסברה מקצועית בתחום לקות השמיעה, בעזרה בבניית תכנית לימודים המותאמת ללקות השמיעה של התלמיד ובהנגשת כיתת הלימוד.

כמו כן, מלווה המרכז את התלמיד ומשפחתו בכל הנוגע לטיפול בלקות השמיעה שלו.

כיתות חרשים____________

המרכז החינוכי-טיפולי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים במחוז חיפה, לוקח חלק פעיל במניפת ההדרכה של החינוך המיוחד במחוז, ומבצע הסברות והדרכות בתחום לקות השמיעה לחדרי מורים ולצוותים חינוכיים שונים.

טיפול קלינאית תקשורת

עבודה פרטנית או קבוצתית עם תלמידים לקויי שמיעה:קלינאיות התקשורת עוסקות באבחון והערכת התקשורת של הילד במספר תחומים: איכות קול, היגוי, שפה וחשיבה, קריאת דיבור ותפיסה שמיעתית.לאחר מכן נקבעת תוכנית טיפולית מתאימה לילד בכל אחד מהתחומים על פי האבחון.

הדרכת הילד והמשפחה:

* הדרכה למשפחה בנושא מושגים בסיסיים באודיולוגיה ומתן מידע על מכשירי שמיעה.
* הדרכה והסבר לילד כיצד להשתמש באופן עצמאי במכשיר או בשתל.
* הסבר על סוגי לקויות השמיעה ועל הקשר בינן לבין קשייו בתחום הבנת הדיבור,
ההיגוי והשפה.


הדרכת הצוות המטפל:

* הבנת הקשיים הלימודיים של התלמיד כתוצאה מסוג לקות השמיעה שלו.
* התאמה אקוסטית של הסביבה הלימודית.
* איתור תקלות פשוטות במכשירי השמיעה של הילדים.
* הדרכה בעבודה עם מכשירי שמיעה, מערכת F.M ושתל שבלולי.

קשר עם מכונים אודיולוגים ומרכזי השתלה:

הילד לקוי השמיעה מטופל ונמצא במעקב שמיעתי במכונים אודיולוגים שונים, מרכזי השתלה (שתל שבלולי) ורופאי אף-אוזן-גרון.
קלינאית התקשורת ב"שמע" חיפה מקיימת קשר עם כל הגורמים הנ"ל לשם מתן טיפול יעיל ומותאם לילד.

קשר עם סוכני מכשירי שמיעה:

לצורך הפנייה לרכישת מכשירים, טיפול בבעיות שוטפות של המכשירים וקבלת עדכונים על מכשור חדיש.


הייחוד בעבודת קלינאית התקשורת ב"שמע" חיפה הוא בהיותה קלינאית תקשורת חינוכית. בעבודתה קיימת התייחסות למכלול הקשיים בהם הילד נתקל בבית ובבית הספר.
לדוגמא: ילדים לקויי שמיעה רבים מתקשים בהיגוי ובתפיסה שמיעתית של ההגאים השורקים (ש, ס, ז, צ) כיוון שאינם שומעים אותם היטב.

בעבודה על הגאים אלה תהיה התייחסות רב תחומית: 

בתחום האודיולוגי: 
הסבר על הסיבות לקושי המיוחד ברכישת הגאים אלה (זאת על פי גיל הילד ומידת הבנתו).

בתחום התפיסה השמיעתית:
* אבחון יכולת ההבחנה השמיעתית בין הגאים אלה וניסיון לשפרה.
* מתן הסבר על רמזים אקוסטיים וטקטילים (מגע) המסייעים להבחנה ביניהם.
לדוגמא: ס' – שׁ הבדלי עוצמה, ס' – ז' הבדלי קוליות.
* עבודה על תפיסה שמיעתית, זוגות מינימאלים (מלים דומות מבחינת מאפיינים אקוסטיים).
לדוגמא: סירה, שירה, זירה, טירה.
* הקניית אסטרטגיות להשלמת מידע לא ברור או חסר תוך שימוש בידע שפתי קודם ובידע
עולם.

בתחום ההיגוי:
הקניית הגאים, מרמת הפקת ההגה הבודד ועד ליישומם בשיחה יומיומית.

בתחום השפתי:
להעשרת אוצר המלים של הילד גם במילים נדירות יותר ושיבוץ במבני משפט תקינים תחבירית ומורפולוגית, עפ"י השלב הדיקדוקי בו הילד נמצא.

התחום הפונולוגי:
ביצוע פירוק והרכבה של מלים עם ההגאים הנלמדים, ויישומם בכתיבה
(עדיף בחומרי הלימוד של הילד) על מנת להפחית את שגיאות הכתיב האופייניות.

התחום הפרגמאטי:
פיתוח מודעות להבנת הכשל התקשורתי הנגרם מהיגוי לא נכון או תפיסה שמיעתית לקויה של הגאים אלה והשלכותיו. לדוגמא: אתה סקרן- אתה שקרן.

השפעת לקות השמיעה על תפקודי הילד:
ליקוי השמיעה אצל ילד בתהליכי רכישת שפה גורם לקבלת מידע חלקי, לא עקבי על מבנה השפה, ועלול לגרום עקב זאת גם לקשיים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. המידע השמיעתי מתקבל בהתאם ל:

* חומרת ליקוי השמיעה – ככל שלקות השמיעה חמורה יותר הילד קולט פחות מידע אקוסטי.
* צורת האודיוגרמה (עקומת השמיעה) – ליקוי השמיעה בתדירויות הנמוכות, ליקוי השמיעה בתדירויות הגבוהות או ירידה בשמיעה בכל טווח התדירויות משפיע על קליטת קולות דיבור וצלילי סביבה האופייניים לתדירויות האלה. לדוגמא: ליקוי שמיעה בתדירויות הגבוהות יגרום לקושי בקליטת ההגאים: ש, ס, ז, צ.
* סוג הליקוי – פגיעה בעצב השמיעה (ירידה תחושתית – עצבית), פגיעה בהולכת הצליל (ירידה הולכתית), או פגיעה מעורבת (בעצב ובהולכת הצליל).

תפיסה שמיעתית:

תפיסה שמיעתית היא תהליך שבאמצעותו אדם קולט, מארגן ומפרש גירויים שמיעתיים. התהליך מתבצע בארבע רמות:

1. גילוי – הבחנה בקיום צליל (יש צליל/אין צליל)
2. הבחנה – יכולת הבחנה בדמיון או שוני בין צלילים.
3. זיהוי – יכולת זיהוי צלילי דיבור וסביבה.
4. הבנה – הבנת משמעות צלילי הסביבה ודיבור (מלים, משפטים וכו').

תהליך זה קיים מרמת קליטת צלילי סביבה והבנת משמעותם (לדוגמא: דפיקה בדלת, צפירת אמבולנס) ועד להבנת שיחה. קשיים בשלושת השלבים הראשונים של התהליך יגרמו להאטתו, לקושי בהבנת הנשמע ולכשל תקשורתי. לכן חשוב לעבוד עם הילד לקוי השמיעה מגיל צעיר על פיתוח מיומנויות של תפיסה שמיעתית.

עם גילוי לקות השמיעה הילד נזקק לטיפול רפואי (אם ניתן, במקרים של ירידות הולכתיות או מעורבות), לשיקום שמיעה ע"י מכשירי שמיעה או שתל שבלולי (בהתאם לחומרת הליקוי) ולתוכנית לימודית מתאימה.

במידה ולא נעשית התערבות מתאימה, התוצאה היא מעגל של קשיים שפתיים הגדלים והולכים עם השנים. הקשיים מתבטאים בכל תחומי השפה: אוצר מלים, תחביר ומורפולוגיה, ויכולת שימוש בשפה לתקשורת.

יכולת הבנת הדיבור היא תהליך המתפתח עם השנים בהתאם לרמתו התקשורתית של הילד, זהו מעין פאזל שחיוני לקלוט את כל חלקיו כדי להצליח בהרכבת התמונה השלמה.
לקות השמיעה יוצרת "חורים שחורים" בפאזל זה, חלקים שלא היו נגישים או ברורים שמיעתית (במיוחד בתנאי רעש, כמו בכיתה) ואחרים שנוצרו בגלל קשיים שפתיים. כדי לעזור לילד לקוי השמיעה להתמודד במצבים אלה, יש צורך לעבוד איתו מגיל צעיר על פיתוח מיומנויות תפיסה שמיעתית ועל אסטרטגיות להשלמת מסר תקשורתי לא ברור בעיקר תוך שימוש בידע שפתי קודם, ובידע העולם שלו, כדי שיצליח לקלוט את הפאזל השלם.

גם המאזין יכול לתרום את חלקו בשיפור התקשורת עם ילדים לקויי שמיעה.

 

העשרה אינסטרומנטלית: חשיבותה של השפה בהתפתחותו של הילד היא עצומה. חלק גדול מלימודיו, בבית, בסביבה, בבית-הספר ומאמצעי התקשורת  תלוי בשפה.
ליקוי שמיעה אצל ילדים עלול לפגוע בתהליך של רכישת שפה ודיבור שהם כלים הכרחיים לפיתוח תהליכי למידה.
רכישת מילים הכרחית לשם הפשטה ויצירת מושגים, ולמעשה כמעט לשם כל למידה ופיתוח של תהליכים חשיבתיים גבוהים, כגון: זיכרון, היקשים, הסקת מסקנות, הכללות, השוואות ושיפוט. התפתחות לא מספקת במיומנויות הלשון (דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה) מעכבת במידה רבה את התפתחותו האינטלקטואלית והתפיסתית הכללית של הילד.
העשרה אינסטרומנטלית היא תכנית התערבות טיפולית המורכבת מתרגילים של נייר ועפרון המוגשים לתלמיד באמצעות דפי עבודה מיוחדים. זוהי שיטה המבוססת על תורת התיווך של פרופסור ראובן פוירשטיין, חתן פרס ישראל לחינוך. היא מהווה דגם של תיווך שמטרתו להקנות למקבל התיווך את הכלים הקוגניטיביים ההכרחיים ע"מ שיוכל לשכלל את יכולות הלמידה ,הגמישות וההסתגלות.
העשרה אינסטרומנטלית בקרב ליקויי שמיעה מיועדת לקדם באופן משמעותי את תהליכי הלמידה, להגמיש את תהליכי החשיבה ולהקנות כלים להתמודדות עם משימות שפתיות מורכבות.
בתהליך העבודה מושם דגש על התחומים הבאים:
יכולת ייצוג יחסים מרחביים ושימוש בהם ברמת גמישות גבוהה.
תהליכי אנליזה וסינתזה.
יצירת תהליכי השוואה. 
הבנת הוראות במצבי עמימות והיכולת לכוון את ההתנהגות בהתאם. 
הסקת מסקנות. 
אסטרטגיות מטא-קוגניטיביות. 
יצירת מנגנוני בקרה על ההתנהגות וויסות התנהגות. 
שליטה על תהליכי איסוף נתונים

 

 

הגדרות כלליות כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות