תפריט

 

 

חדר סנוזלן: שיטת הטיפול בסנוזלן החלה בהולנד בתחילת שנות ה-80. בהולנדית "סנופלן ", משמעותו לרחרח. "דוזלן "משמעותו לנמנם. השם סנוזלן ניתן לחדר שיש בו גירויים חזותיים תחושתיים ויש בו איזון בין פעילות לרגיעה.

בשנת 1993 יזם "בית איזי שפירא" את הבאת החדר לישראל והתאים את השיטה כגישה טיפולית.

חדר הסנוזלן הוקם ב"שמע חיפה" ב- 2008 כשהמטרה הייתה לאפשר לילדים לקויי השמיעה (חרשים, כבדי שמיעה ומושתלים) להיחשף לגירויים חושיים מותאמים, לאפשר וויסות חושי שיאזן ויצור רגיעה,

מיקוד, ערנות ויכולת לתקשורת מיטבית בעקבות ההקשבה ליכולות הנוספות. החדר יוצר סביבה המאפשרת ללקויי השמיעה להכיר ברוגע חושים נוספים. הם יכולים לפתח כישורי תנועה, שפה, וקשרים בין אישיים מותאמים ליכולתם.

חדר הסנוזלן ב"שמע" מחולק לשניים:

חדר חושך:

החדר נמצא בכניסה, נקרא גם "החדר השחור" אשר נועד להקל על התלמידים את המעבר מהסביבה החיצונית לחדר הלבן. המטופל נחשף בהדרגתיות לגירויים מבוקרים. כמו כן החדר משמש לגרייה רב חושית באמצעים שונים (מחזירי אור, פינות ישיבה , מפגש תחושתי עם בדים, תחושות ורטיקליות, האזנה ותחושה ומוסיקה ועוד.

החדר הלבן:

"החדר הלבן" במהותו הינו סביבה לגרייה רב- חושית מבוקרת, המאפשר גרייה לכל מערכות החושים: מגע קל ועמוק, תחושה, רוח, תנועה, שמיעה וראייה. "החדר הלבן" מרופד כולו במזרונים, כך שניתן ליפול ולא להיפגע. דבר זה מאפשר תחושת ביטחון לילדים ופתיחות להתנסויות תנועתיות חדשות.

המטפל מהווה אלמנט מרכזי בחדר הסנוזלן. המטפל מלווה, מבין, מקבל ומאפשר. הוא מוביל את התהליך הטיפולי בעוד המטופל קובע את הכיוון והקצב. יחד ,יוצאים המטפל והמטופל למסע התנסות וחיפוש בסביבת גירויים למציאת האיזון וכדי לאפשר רגיעה, מצב רוח טוב ופתיחות לגלות דברים חדשים, לעבד אותם ולהכילם.

בנוסף, החדר מעודד את הילדים  למשחקים מטאפוריים, יצירתיות, תקשורת ואיזון נפשי ופיזי. ההתנסות בחדר הסנוזלן המותאם לילדים ונוער לקויי שמיעה הינה ראשונית וייחודית בארץ ובעולם.

 תרפיה בתנועה : הגוף והתנועה משמשים עבור כולנו שפה ראשונה.

כשתינוק נולד הוא מתקשר עם סביבתו באמצעות שפת הגוף עד אשר הוא לומד לדבר. השפה המילולית הופכת לכלי המרכזי לתקשורת עם הסביבה כאשר הילד רוכש אותה. כמבוגרים אנו משתמשים לרוב בשפה המילולית ופחות מודעים, מבינים או מתקשרים דרך שפת הגוף.

לקויי שמיעה מתקשים לרכוש שפה מילולית ועל כן שפת – הגוף מרכזית עבורם. משום כך ,הטיפול בתנועה מתאים להם ועונה על צרכיהם. טיפול זה מאפשר הבעת רגשות ועיבודם באמצעים חלופיים.

מטרת הטיפול בתנועה לאפשר לילד להכיר את גופו על מקורות החוזק והחולשה שבו וליצור הרגשת נוחות עם הגוף וקבלתו. ההרגשה תאפשר הגברת הביטחון העצמי והשענות על האני שלי בעיתות של משבר.

באמצעות הגוף אנו מעבירים מסרים ורצונות. אנו מבטאים רגשות כמו: כעס, עצב, תסכול, שמחה ואהבה. לדוגמא: כשאנחנו פוחדים הנשימה שלנו מואצת והגוף מתכווץ.

מטרות נוספות בטיפול בתנועה הן לאפשר לילד להבחין ברגש , שהוא מביא , לבטא אותו בעוצמה המותאמת עבורו ולתת לו שם. לעיתים המטפל מסייע למטופל לאזן הצפה רגשית. המוזיקה היא כלי המסייע לאיזון התנועה והגוף.

לדוגמא: כאשר ילד מגיע נסער , נרגש ולחוץ , ניתן להשתמש במוזיקה בקצב מהיר, חזק אשר יעודד תנועה נמרצת ובהדרגה לעבור למוזיקה שקטה ,שתאפשר לו להירגע.

לקויי השמיעה יכולים לשמוע חלק מהמוזיקה, להגיב ולהפנים אותה ובייחוד הינם רגישים למקצבים ועוצמות.

הטיפול בתנועה לעיתים הוא ריקוד, לעיתים פנטומימה, לעיתים משחק. הגוף אוגר בתוכו זיכרון של חוויות ורגשות. אלו באים לידי ביטוי בתנוחת – הגוף, בעמידה ובנשימה. כאשר הילד חווה ומבטא רגשות הוא משחרר את הגוף לתנועה חופשית וזורמת יותר.

הילד מתנועע מתוך ביטחון בגופו , מוכן להתנסות בקשרים וחוויות חדשים, יודע לנסח

כיצד הוא מרגיש ומהם צרכיו ורצונותיו.

ילד שעובר תהליך זה באופן פרטני או בקבוצה, תוך ליווי והפנמה יהיה ילד שיוצר קשר טוב יותר עם הסובבים אותו ועם עצמו.

   תרפיה באומנות: התוכנית החינוכית-טיפולית של מרכז "שמע" כוללת תרפיה  באמצעות יצירה והבעה   כחלק בלתי נפרד מחזונו של המרכז. התרפיה מספקת תמיכה רגשית עבור ילדים ליקויי שמיעה ומסיעת להם בהתמודדות עם אתגרים הנלווים ללקות שמיעה. התרפיה ניתנת באופן פרטני או בקבוצה לפי צרכיו של כל ילד על ידי מומחיות בארבעה תחומים : תרפיה בתנועה, תרפיה במוסיקה, תרפיה באמנות חזותית ותרפיה באמצעות בע"ח.

תרפיה באמנות מציעה שפה סימבולית בלתי מילולית  לביטוי עצמי. תרפיה באמנות מתבססת על שימוש בטכניקות של אמנות חזותית כגון ציור, פיסול וצילום ושיטות טיפול בפסיכותרפיה.

מפגשים התרפויטיים מאפשרים לילדים  להביע ולעבד את עולמם הפנימי דרך משחק ויצירה (שזו שפתם הטבעית של ילדים), תוך חיזוק הבטים יצירתיים בנוסף לערוצים  מילוליים ולעתים אף במקומם. בחדר התרפיה  ישנו מגוון רחב של חומרי יצירה, מתוכם הילדים מוזמנים לבחור בהתאם למה שנכון עבורם. ארגז חול הינו כלי טיפולי ייחודי נוסף העומד לרשותם.  תהליך היצירה מאתגר ומארגן חשיבה, מפתח דימיון ויצירתיות, מעורר חוויה אסתטית,רגשית ותחושתית. המגע בחומרים מסייע להפיג מתחים ולפרוק כעסים. העשייה האמנותית משחררת דימויים סימבוליים אשר מסעיים לילדים להביע את משאלות ליבם, להתגבר על פחדיהם, להרגיש שליטה ומסוגלות.

אנו מאמינים כי הביטוי באמצעים בלתי-מילוליים תורם במיוחד לאוכלוסית ילדים ליקויי שמיעה וחרשים. המפגש התרפויטי מתקיים באווירה תומכת ולא שיפוטית, במהלכו התרפיסטית מעודדת  חופש בחירה והתנסות פעילה. הקשר המיוחד שנוצר עם התרפיסטית מהווה גשר לפיתוח מיומנויות בינאישייות וכלים תקשורתיים.

תרפיה מכוונת למודעות והעצמה אישית, לגילוי כוחות הקיימים בכל ילד ומשאבי התמודדות עם אתגרים לימודיים וחברתיים, קונפליקטים, חרדות ומצבי לחץ, אשר חלקם קשורים ישירות ללקות שמיעה . תרפיה תורמת רבות לפיתוח דימוי עצמי חיובי של תלמיד לקוי שמיעה ומסייעת לו להשתלב בחברה השומעת.

 תרפיה במוסיקה: 

"עלי להודות,

שחיי הם מצוקה וסבל,

זה לי כמעט שנתיים

שחדלתי להופיע בחברה

כי אין ביכולתי לומר לאנשים אני חרש".

(ל. ו. בטהובן)

הילד לקוי השמיעה מילדותו פחות תקשורתי מילד שומע. אי יכולתו להתבטא עלולה לגרום להתפרצויות. חוסר המגע עם עולם הקולות, על ההבדלים הדקים ביניהם, עלול להוליד בו נוקשות ביחס למושגים ולאנשים.

לשמיעה, השפעה מכרעת על התפתחותו התקינה של האדם, זאת מהאספקטים של גורם ההזדהות , היציבות הרגשית, התפקוד הקוגניטיבי, ובשלב מאוחר יותר מהאספקט של השתלבות חברתית ותעסוקתית. 

התפתחותה של היציבות הרגשית תלויה בקבלת מידע שמיעתי על הנעשה בסביבתו של האדם, וביכולתו להשוות מחשבות ורגשות לאלו של האחרים.

השוואה זו מכוונת את רגשותיו של האדם ומקנה לו ביטחון ביחס לאחיזתו במציאות. 

המוסיקה עשויה לסייע בדרכים שונות כגון: 

א. ההתנסות בנגינה על כלי, יכולה לגרום להנאה ולהעניק הזדמנות להגיע לשליטה בכלי, וכן לפתח תהליכי היזון שמיעתי חוזר. כלומר היא יכולה לסייע לילדים להגיע להכרה והבנה שהצליל שהופק על ידם הוא אכן אותו צליל אליו התכוונו, אם ההפקה הייתה בהתאם לכוונה הראשונית. 

ב. ההתנסות בשירה עשויה לעזור לפתח את חוש המשקל והקצב ואת השימוש המבוקר בעוצמה, במשך הצליל ובגובה שלו, שהוא המעניק לקול את אופיו הייחודי. השימוש היעיל במכשירי שמיעה והעידוד לשיר ולנגן מגיל צעיר, יכול לעזור אפילו לילדים בעלי לקות שמיעה קשה בפיתוח דפוסי משקל וקצב תקינים ( או כמעט). דפוסים כאלה מעבירים כמות רבה של מידע, הנחוץ להבנת משמעות דרך הביטוי. 

עשיית מוסיקה בכלל היא חוויה התחומה בזמן ובחלל, בעלת התחלה וסוף. גם בהפקת צליל אחד או שניים בלבד, יש התכוונות, ארגון ואינטגרציה. החוויה המוסיקלית היא חוויה שלמה הפונה אל כל החושים: חוש השמע מתאחד עם חוש הראיה ועם חוש המגע. 

אצל לקויי שמיעה, חוש המגע והראייה הינם דומיננטיים ביותר. חוש השמיעה ינוצל בהתאם ליכולתו השמיעתית של המטופל, ושרידי שמיעתו. 

החוויה המוסיקלית נחווית כחוויה אשר משפיעה על הטיפול, ומשאירה את חותמה על המטופל. חוויה זו מאפשרת לחקור את כל קשת הרגשות, להיות מודע להם ולהכיר אותם כחלק מהעצמי.

 

העיסוק במוסיקה (האזנה, נגינה, יצירה, שירה), מאפשר הבעה סימבולית, מגע עם יצירתיות, הגשמת פוטנציאל אישי, הבנה עצמית טובה יותר. הטיפול מאפשר פתוח קשרים מלאים ומספקים לצורך שיפור איכות חיים.

יעוץ – הייעוץ החינוכי ב"שמע"
מטרת הייעוץ החינוכי לילדים לקויי שמיעה היא לאפשר לילד לצמוח כשווה בחברת השווים – הן בחברת ליקויי השמיעה אותה הוא פוגש ב"שמע" והן למצוא את דרכו בסביבה בה הוא לומד וגדל. 
המטרה היא שהילד יכיר את לקותו, יתמודד עמה מתוך קבלה, הבנה ושליטה ולא מתוך נחיתות פיזית ורוחנית. 
ב"שמע" צוות יועצות, המלוות את הילדים, בשיחות פרטניות וקבוצתיות. 
כיוון שילדים לקויי שמיעה לא מודעים תמיד להשפעה של בעיית השמיעה על התקשורת בחברה ובמשפחה ואי ההבנות שהיא עלולה ליצור, השיחות מאפשרות לעזור לילדים להבין כיצד לקות השמיעה משפיעה עליהם ואיך ניתן להתגבר על הקשיים העלולים להתקיים.
השיחות מאפשרות לדון גם בבעיות שאינן קשורות ישירות לשמיעה אך עדיין מציקות לילדים, לשתף בהן ולהיעזר בתמיכה הקבוצתית או הפרטנית.
העבודה הקבוצתית: 
מטרת העבודה הקבוצתית לאפשר התנסות בקבוצת השווים, ללמוד כישורים של שיח, משחק קבוצתי וכללי התנהגות בקבוצה. בקבוצה נוצרות הזדמנויות להעלות בעיות ונושאים הקשורים לחיי הילדים (ולרוב גם משותפים להם) ולהצעת דרכי התמודדות עם לחצים שונים. בקבוצות הבוגרים מכיתות ה' ואילך עוסקים גם במיומנויות הסנגור העצמי . במסגרת נושא הסנגור העצמי התלמידים לומדים להכיר את זכויותיהם וכיצד להציגן ולהשיגן באופן תרבותי ויעיל. זאת גם בעזרת סימולציות והתנסות בשטח.
שיחות יחידניות 
העבודה היחידנית עם ילד לקוי שמיעה מאפשרת העמקה בנושאים המטרידים את הילד ע"י הקשבה, מייצרת הזדמנות  להעלות רגשות,  מחשבות, תהיות ,בעיות ודיון משותף בדרכים היכולות לסייע לו.
הדרכת הורים
הורי התלמידים מוזמנים להגיע לשמע להדרכה והיוועצות, לטווח קצר או ארוך יותר, על פי צרכיהם ורצונם.
מבחינה מערכתית, היועצות אמונות על הקשר עם ההורים, עם הצוות החינוכי בשמע ועם בתי הספר בהם התלמידים משולבים, על ריכוז  צרכי הילדים, בנית תוכנית טיפולית מותאמת בשיתוף עם הצוות, והפנייתם לתרפיות ולתמיכות השונות הקיימות ב"שמע".

 

 

הגדרות כלליות כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות